הסיפור שלי: הילה יגאל איזון

הילה יגאל איזון
צילום: דנה קופל, מגזין לאשה

היי, אני הילה.

פעם היו קורים לי כל מיני דברים ואני הייתי מגיבה הכי נכון שידעתי.

היום אני יודעת שרק אני כותבת את הסיפור שלי. דברים לא פשוט קורים. כן, הכל מכתוּב, רק שאנחנו אלה שכותבות וכותבים את הסיפור הזה, יום יום.

אז מה הסיפור שלי? לממהרות – התקציר למטה. למי שמתחשק סיפור – הנה הוא: אני אמא. אני עיתונאית. אני יוצרת. אני עורכת תוכן. אני מלווה צעירות. אני כותבת. אני לומדת. אני מאמינה. אני מנחת סדנאות כתיבה. אני רוצה לקחת הביתה את כל הצעירות הפצועות בעולם.

הדרך העיתונאית שלי התחילה לפני 25 שנה, כשניהלתי את התוכן של עיתוני הילדים של "ידיעות אחרונות".

בגיל 23 הייתי אחראית על עיתון ילדים שבועי ועיתון קטנטנים חודשי. במשך 5 שנים, הייתי מאושרת לחכות בכל יום רביעי, אם צריך גם עד שתיים בלילה, להעתקי שמש שהגיעו מהדפוס (פיזית! לא במייל! כן, עם שליח), להריח אותם, לבדוק אותם ולאשר להדפסה.

והכי כיף היה לקבל בכל שבוע אלפי מכתבים מקוראים צעירים, שמספרים לי מה חשבו על הכתבות ומה שלומם ונתנו לי לא מעט הערות עריכה חשובות. בתמונה למטה תראו עורכת אחת, מאוד מאושרת, עם שולחן מלא מכתבים.

אחרי 5 שנים בהן בניתי תוכן לילדים בכל מיני גילאים, הפכתי לאמא בעצמי והחלטתי שבא לי לעלות כיתה ולייצר תוכן להורים של הילדים האלה. עברתי לערוך את מגזין "להיות משפחה". נהניתי לחשוב בכל חודש על התכנים הכי מעניינים וחשובים להורים ולייצר עבורם עולם של מידע שיתמוך בהם בתפקיד הכי חשוב של חייהם.

צילומי מגזינים ישנים להיות משפחה

אחרי שנתיים בעבודה האחרונה שלי בפרינט, לא היתה ברירה. עברתי לאינטרנט. לא היה קל להיפרד מהריח של העתקי השמש והעיתון הטרי שמגיע מהדפוס, אבל העולם התקדם ואני נאלצתי להתקדם איתו.

עברתי לנהל את התוכן של ערוץ ההורים של ynet. למעשה כשהגעתי הוא לא ממש היה ערוץ, אלא כתבה בתוך ערוץ הבריאות. למה בתוך ערוץ הבריאות? אין סיבה. פשוט אז אף אחד לא חשב שתוכן להורים יעניין מישהו. לא היו אז ערוצי הורים וגם לא אתרי הורים. בסבב בישיבת מערכת כל העורכים סיפרו כמה דברים חשובים ומעניינים יש בערוץ החדשות, בכלכלה, ברכב, בתרבות וישבה שם גם הילה הקטנה (שקר. קטנה מעולם לא הייתי, אבל הבנתם את הרעיון) וסיפרה שיש גם איזו כתבה על חיתולים או על גיל שנתיים הנורא או על גיל 4 הנורא עוד יותר. וכולם עשו כאילו הם מקשיבים ועברו לכתבה החשובה באמת הבאה.

והכתבות של הכותבים שלי עלו והתחבאו אי שם בתוך ערוץ הבריאות ודווקא לא מעט אנשים קראו אותם ("מה, יש הורים במדינת ישראל?") ואז ביקשתי שאולי ישימו איזו כתבה ("ממש טובה, באמת, תקשיבו לי") בסטריפון למעלה, בכותרות, ליד החדשות והם אמרו שאין מצב. וביקשתי שוב ומדי פעם אפילו הסכימו לי. ואנשים קראו (טוב, אולי יש איזה שני הורים במדינה) ואז הגענו לסטריפ, שזה מעל הסטריפון. מאוד מהר ערוץ הורים קיבל מקום של כבוד בין הערוצים, והפך לערוץ שלגמרי עומד בפני עצמו בעמוד הראשי של ynet. ערוץ שהיום אף אחד אפילו לא ישקול להחביא בתוך ערוץ אחר. ניהלתי את הערוץ והכותבים שלו במשך 6 שנים. והנה גם פרויקט מקסים שיצרתי שם: 100 ישראלים קטנים.

מה למדתי ב-ynet?

  • לנהל כותבים וללוות אותם בדרך לכתיבה מדויקת עבורם ועבור הגולשים.
  • לייצר תוכן שנוגע בעשרות אלפי גולשים כל יום.
  • לספר סיפור, לרגש, לגעת באנשים, בדרך המילים.
  • להפוך תוכן לויראלי ברשתות החברתיות.
  • לאתר ברשת מה עובד, להרגיש קהל, לדעת להביא להם את מה שהכי מעניין – באותו זמן.
  • להוביל פרויקטים אקטיוויסטיים חשובים, שמשנים את סדר היום הציבורי.

ואז הקבוצה החליטה להקים אתר לייף-סטייל חדש בתוך ynet, שירכז את התחומים המגזיניים ונקראתי לצוות ההקמה של האתר החדש, Xnet. הקמתי שם ערוץ משפחה חדש, שריכז בתוכו את עולם ההורות והחינוך ונתן לו מקום של כבוד.

מה למדתי בערוץ המשפחה של Xnet?

  • המון ידע חשוב וחדש מהכותבים הנפלאים שלי.
  • לחדש תוכן מגזיני, מבחינה ויזואלית ותוכנית.
  • להמציא דרכים חדשות להנגיש ידע לגולשים.
  • שחינוך ילדינו חייב להיות בכותרות, כל הזמן, ולמדתי איך עושים את זה.
  • לדייק כותבים בדרך שגם מביאה רייטינג, אבל גם נכונה עבורם.

אחר כך ערכתי את מגזין "הגיע זמן חינוך" ושם למדתי המון מהכותבים שלי על מערכת החינוך שלנו, על מערכות חינוך אחרות בעולם, על המיומנויות שחשוב שילדינו יצאו איתם לחיים במאה ה-21, על איך צריך להיראות בית הספר של העתיד ועל דרכי ההוראה החדשניות שחשוב שייכנסו לבתי הספר.

בשנה האחרונה ניהלתי את התוכן של קהילת ההורות והחינוך של Microsoft. יצרתי עבורם עולם של תוכן בתחום החינוך והמשפחה ובניתי פלטפורמה של ידע חשוב עבור הורי החברה, אשר רוצים ורוצות להיות הורים יותר מודעים ויותר חושבים ולבחון באמת את החינוך שילדיהם מקבלים במערכת החינוך ובבית. יחד חלמנו את בית הספר של העתיד וגם את הפיתוחים שיכולים לתמוך בו ובילדי דור העתיד שלנו.

את כל המסע הזה של תהליכים אישיים, לימודים, ידע ותפקידים שונים – אספתי בשנים האחרונות לתוך יצירה של סדנאות הכתיבה שלי – מכתוב, בהן אני מלמדת איך אנחנו יכולות ויכולים לכתוב מחדש את הסיפור שלנו – בעצמנו. לקחתי את הניסיון הרב שלי בעבודה עם מאות כותבים, חיברתי אותו לידע רב שצברתי בלימודיי האקדמיים (תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ ארגוני למוסדות חינוכיים) ויותר מזה – ידע שצברתי בחיים, לתוך תהליך ייחודי של כתיבה, שמשנה מציאות, שיוצרת מציאות, שבונה עולם. על הסדנה תוכלו לקרוא יותר כאן.

את סדנאות הכתיבה שלי אפשר להזמין לארגון שלכם. כל הפרטים כאן: מכתוב: סדנאות כתיבה לארגונים וחברות.

אז הנה אני גם בקיצור, לממהרות:

  • אמא של נגה וליאור.
  • תואר ראשון בפסיכולוגיה.
  • תואר שני בייעוץ ארגוני למוסדות חינוכיים.
  • 25 שנה ניסיון בניהול תוכן, מתוכן 20 שנה בידיעות אחרונות (מגזין להיות משפחה, ynet, Xnet, הגיע זמן חינוך, microsoft).
  • ניסיון בעבודה עם מאות כותבים בדרך לדיוק הכתיבה שלהם, למטרות שונות.

אשמח ממש להיות בקשר!